פסק-דין בתיק ב"ל 43758-03-13

1.         המערער הגיש, באמצעות ב"כ, ערעור על החלטתה של הועדה הרפואית לעררים מ- 5.2.13 (בטעות צויין בנימוקיו 2012), שדנה בעניינו בעקבות פס"ד שניתן ע"י כבוד הרשמת (כתוארה דאז) ח. גרשון-יזרעאלי ב- 2.12.12, בהסכמת הצדדים (25778-08-12; "פסה"ד"; "הוועדה").

הועדה לא עמדה בנטלים שנקבעו בהלכה ולא ביצעה חשבון עו"ש כיאות, לא נימקה החלטתה באופן בהיר ונהיר, לא ניתן להבין מסקנותיה, וקביעותיה בחלקן מנוגדות לקביעותיה הקודמות.

הפרוטוקול אינו מאפשר למצוא כי הועדה ערכה חשבון עו"ש, שהפנתה ל נתונים מוכחים שהצדיקו קיזוז נכות ביחס לפריקות ונקיעות.

הועדה קבעה 20% בהתאם לסעיף 41(1)(א) (נקיעות חוזרות) בניכוי 10% לפי סעיף 42 (1)(ד) I (קרע בגיד) ו- 15% בהתאם לסעיף 41(4)(2) (הגבלת תנועות בפרק הכתף) בניכוי 10% לפי סעיף 42(1)(ד) I (קרע בגיד).

אין מקום לניכוי אותה נכות פעמיים - מסקנה המנוגדת לשכל הישר, ההגיון הפשוט והחלטותיה הקודמות.

על הועדה היה לקבוע שעור הנכות טרם הפריקות, להבהיר מהו הליקוי שסבל המערער טרם הפגיעה תוך שתצביע על המסמכים המלמדים כך במפורש.

משיוחסה לו נכות 10% בשל קרע בגיד - זו בלבד הנכות שיש לנכות. על ביה"ד לקבוע הנכות (20%+15% בניכוי 10%).

הסברי הוועדה פתלתלים, מסקנותיה אינן ברורות, לא ניתן לעמוד על הלך מחשבתה, שהוביל למסקנתה ולכן יש לקבל הערעור במלואו.

היה על הועדה לפרט ולנמק באופן ברור האם קיים קש"ס בין הנקיעות בכתף לקרע הישן מ- 2006; כיצד יכולה הוועדה להסביר קביעתה האחרת מ- 16.7.12, כשערכה אבחנה ברורה בין הקרע הישן (s.s.) לנקיעות. משמע, אין קש"ס ביניהן.

טענות המערער אינן בתחום הרפואי, אלא משנקבע ממצא רפואי, על הועדה להסביר בצורה פשוטה וברורה מה הממצא ואין לקבל דבריה כ"ראה וקדש".

בסיפא ס' 21 לפרוטוקול התייחסה הועדה לשינוי בסעיף הליקוי, אך המערער לא הבין קביעת הועדה, שכן מחד היא מצדדת בקביעת הועדה מ- 16.7.12 ומאידך, משנה הקביעה לתקנה 42. המערער עתר לביה"ד לקבוע נכותו.

לחלופין, להעביר עניינו לועדה בהרכב חדש ע"מ שתחווה דעתה לשיעור נכותו בהתאם למסמכים הרפואיים.

2.         בסיכומיו חזר המערער על נימוקיו והוסיף וטען כי האפשרויות המוצגות ע"י הוועדה הינם חריגה מסמכות שכן כבר נקבע בוועדה מ- 16.7.12 כי הנזק בגיד לא גורם לפריקות - ענין שלא היה נושא הערעור/פסה"ד! - חריגה מסמכות איך מיישבת אותה הוועדה?

3.         המשיב בסיכומיו מ- 11.11.13 טען כי הוועדה התייחסה במפורט לפסה"ד וכי הערעור מופנה כנגד שקול דעתה הרפואי של הוועדה.

            עוד טען כי הוועדה דנה ב- 2 ישיבות:

            הראשונה (7.1.13) פירטה ממצאים ונימוקים והתייחסה רפואית ובאופן הולם למצב המערער וביקשה נוכחות אורטופד נוסף. הועדה מילאה אחר פסה"ד באופן מלא (המשיב מפנה לממצאים ונימוקים בישיבה המסכמת).

            הועדה התייחסה לטענות המערער (בטעות נטען "המערערת"), התבססה על החלטות הוועדה, פעלה במקצועיות ולפי הוראות הדין ולאחר שבדקה המערער בצורה יסודית ומקיפה. משלא נפל פגם משפטי בוועדה, שנימקה בבירור עמדתה - עתר לדחות הערעור.

4.         ולהכרעתי -

א.        עסקינן בהליך שנדון בוועדה עפ"י פסה"ד. בהתאם - יש לבחון אם ביצעה הוועדה הוראותיו כדלקמן: